עבודה עם ילדים ועם לקויי למידה ואיך מצמצים פערים!

וכך מתבצעת העבודה עם לקויי הלמידה ועם כל הילדים שעדיין תקועים עם האנגלית מכל סיבה שהיא!
עלינו לכבוש יעד מבוצר … מסבירה דניאלה… ויוצאים 2 כוחות: כוח אחד שיושב על השטיח… וכוח אחד לשולחן. הכוח שעל השטיח לומד אוצר מילים ותשתית השפה דרך משחקים בשיטה מדורגת ונעימה (מעט הסברים בהמשך), והכוח שליד השולחן (שגם הוא מבלה הרבה על השטיח) לומד את יסודות הקריאה.
2 הכוחות נפגשים בתום 10- 20 מפגשים (מותנה בגיל הלומד וברמתו) לכיבוש היעד המבוצר! כל מה שלמד הילד על השטיח כעת הוא גם קורא בצורה עצמאית לחלוטין תוך יישום החוקים שלמד ולא מתוך ניחוש או ניסיון ותעייה. כאמור הכל נפתר במספר מועט של מפגשים. ואז יוצאים לדרך חדשה. קלה יותר ונכונה יותר. במכינת הקריאה נלמדים לא רק הצלילים של האותיות, אלא גם החוקים העוזרים לקרא ולכתוב. פתאום מתחילים להבין מה זו אות ניקוד, למה צלילי האותיות משתנים ובאילו תנאים, ומי משפיע על מי ולמה.
הלימוד לא נעשה כמו תוכי. יש לוגיקה וחוקיות בשפה ואותה אנחנו מלמדים. רוב המורים אינם מכירים את החוקים.עבורם זה מובן מאליו ואין להם מושג למה ילדים לא מצליחים לקרא.
לימוד האנגלית בבית הספר,וההתקדמות בלמידה מושתת ברובו על קריאה. אם ילד לא מצליח ללמוד לקרא , הוא מהר מאוד מאבד את הקשר עם הכיתה ועם חומר הלימוד , שם X גדול על אנגלית ולומד שהוא ואנגלית לעולם לא יהיו חברים טובים. אם לא היתה בעיית הקריאה, רוב המתקשים באנגלית- לא היו מתקשים.
הערה: לימוד הקריאה נעשה היום בתוכנה שהוציאה דניאלה. ילדי החוגים רוכשים את התוכנה במחיר מוזל , ולומדים אותה בשילוב עם החוג.

כשמגיע אלי תלמיד "בעייתי" עם פער גדול, אני לא מנסה אפילו להתמודד או להתחרות עם החומר של בית הספר. אומרת דניאלה.
בחוגים דניאלה מסרבת להתמודד עם חומר הלימוד של בית הספר. היא דוגלת בשיטה שלה ובטוחה כי ככה הילד יתחבר מחדש באופן חיובי לאנגלית. ומי שעדין לא התנסה בבית הספר , חזקה עליו שהחיבור דרך משחק יהיה תמיד חיבור חיובי.
ברגע שהילד יתחבר לאנגלית, ויאהב אותה, הוא ילמד טוב יותר, ויזכור את החומר בצורה טובה יותר. האנגלית היא אותה האנגלית ואין הבדלים מהותיים בין החומר של בית הספר ובין החומר שלי- אומרת דניאלה. אז אם יש להם איזה שהוא סיפור על החלל ויש שם אוצר מילים שקשור לחלל אז הם יצטרכו ללמד אותו בכוחות עצמם. אבל זה יהיה להם הרבה יותר קל מאשר קודם לכן, לפני שהתנסו בחוג. עכשיו יש רמת מוכנות גבוהה יותר ולכן הבנה וזיכרון טובים יותר.
בכלל דניאלה טוענת שאסור להצמיד לתלמיד מורה פרטי קבוע לכל החיים. הילדים האלה לומדים להיות תלותיים, לא יודעים לעבוד, לא יודעים להכין שיעורי בית. לא יודעים לחשוב. יש ילדים שלא מכינים שיעורים מבלי שיושבים לידם או בלי מורה פרטי. לא בבית ספרי אומרת דניאלה. אצלי כולם עצמאיים ( כן, גם בבית).אני מוכנה ללמד אותם וללוות אותם עד שהם מצמצמים פערים עם בית הספר, ואח"כ -הופ על הרגליים. אין שום סיבה בעולם שיהיה לו מורה פרטי כל התיכון. צריך למצוא איפה הבעיה, ולהתחיל משם. גם אם זה נמוך מאוד. כלומר אם התלמיד הוא בכיתה י' והוא מתקשה בקריאה, עוצרים הכל. ומתחילים מ-א. מקנים את היסודות ואז מצמצמים פערים. ובינתיים "פוס" מהחומר של ביתה הספר. אנחנו כבר נשיג אותם. אבל לא במקביל. זה יכול לקחת 3 חודשים, ואז לפי תפיסתה של דניאלה , 3 חודשים הילד לא משתתף פעיל בשיעורי האנגלית ומכין שיעורי בית שלה במהלך השיעור בבית הספר. 3 חודשים והכל מסתדר. ואז אפשר אולי אפילו לחשוב על לעלות הקבצה.
ניסיון מעולה של צמצום פערים יש בקייטנות הקיץ- קייטנה לימודית לאנגלית. בקייטנות האלה מצמצמים כולם פערים, גדולים כקטנים, וחוזרים לבית הספר ולמסגרת, עולים הקבצה או מצטרפים לעבודה שוטפת של הכיתה, והעבר - היה כלא היה.