לכל מאן דבעי
בננו תומר גבעוני, בן 11, החל ללמוד אנגלית עם דניאלה אביב מזה כחצי שנה.
עד אז תומר לא למד מעולם אנגלית, גם לא בבית הספר.
תומר הינו ילד בעל קושי תקשורתי (PDD) והינו לומד בכתה טיפולית במסגרת בית ספר רגיל. זמן קצר מאוד לאחר תחילת לימודי האנגלית עם דניאלה אביב, בקשנו מהמורות שתומר יהיה משולב בשיעורי האנגלית בכתה הרגילה (כתה ד'). המורות היו בספק ששילוב זה יצליח מאחר ותומר מעולם לא למד אנגלית ואילו ילדי הכיתה הרגילה לומדים כבר מכתה ב' (שנתיים).
להפתעת כולם, שילוב זה הוכתר בהצלחה מדהימה וזכה לתשבוחות רבות מצד המורה והן מצד הילדים בכיתתו. תומר בקיא בנלמד, קורא וכותב נפלא, הרבה יותר טוב מילדים אחרים בכיתתו. מקריא בקול לפני כל הכתה את הסיפורים מספר הלימוד וזוכה למחמאות מהמורה. אין ספק שיכולות אלה תרמו לבטחון העצמי של תומר ולתדמיתו הכיתתית.
כל זאת בזכות התחברותה המדהימה ורגישותה של דניאלה אביב במסגרת השיעורים הפרטיים באנגלית בביתנו. תומר מצפה לשיעור בכליון עיניים, נהנה מכל רגע בזמן השיעור, משתף פעולה, ומיישם את הנלמד בחיי היום יום.
תומר החל לגלות התעניינות בשפה האנגלית ואהבה אמיתית לשפה. זאת בזכות היכולת של דניאלה לעניין את תומר במגוון אמצעים לימודיים כולל תוכנת המחשב שהיא פיתחה, משחקים, שיחה חופשית, ושימוש בחוברות מסקרנות וברורות. דניאלה יודעת להתאים את צורת הלימוד לצרכיו המיוחדים של תומר, מתחברת אליו וזורמת איתו לפי תחומי ההתעניינות שלו וחוויות מחיי היום יום שלו.
לאור כל זאת אנו ממליצים בחום על דניאלה אביב ועל שיטת הלימוד שלה. דניאלה הצליחה בצורה מרשימה כזאת לקדם את תומר בננו שמעולם לא למד אנגלית ואשר יש לו קושי בסיסי בתקשורת, בריכוז, ובלמידה. אי לכך, אין ספק שבילדים רגילים או בעלי קושי קל יותר מבננו, הצלחתם של הילדים בקליטת השפה האנגלית תהיה מובטחת ומרשימה עוד יותר.
בכבוד רב,
גבעוני איריס ושלמה
מכתב תודה שניכתב על ידי בחורה בת 23 שלמדה רק לקרא....בהמשך ההסברים.....
26/4/06
לכבוד:
דניאלה אביב
אביב אנגלית קריירה
שמי סיוון שיבי, בת 23, לקויית למידה בקריאה וכתיבה בעברית ובחשבון. את מקצוע האנגלית לא למדתי כלל.
כיום אני לומדת עיצוב גרפי ב"סלע יוניברסיטי", ולתחום הלימוד זה נדרשתי לדעת אנגלית – קריאה וכתיבה. לאחר מס' חיפושים של בתי ספר ללימודי שפות הגעתי לאביב אנגלית –ללא ידע באנגלית, וללא הכרת האותיות והצלילים בכלל.
התחלתי ללמוד לקרוא ולכתוב מההתחלה, באמצעות תוכנת מחשב ושיעורים פרטיים.
היום, לאחר כחודשיים של לימודים אינטנסיביים יום-יומיים, אני קוראת וכותבת אנגלית!!!דבר שמעולם לא חשבתי שיקרה מאז ילדותי....
כל זאת התאפשר עם המון השקעה מצידי ומצד צוות המדריכים, המון סבלנות, וכמובן שיטת הלימוד המיוחדת והמצוינת שדניאלה פיתחה.
ברצוני לשבח ולהודות לדניאלה ולכל צוות המדריכים שבזכותם כיום אני קוראת וכותבת אנגלית.
בתודה,
סיוון שיבי
050-7674347
והרי ההסברים ........
וכך מתבצעת העבודה עם לקויי הלמידה ועם כל הילדים שעדיין תקועים עם האנגלית מכל סיבה שהיא!
עלינו לכבוש יעד מבוצר … מסבירה דניאלה… ויוצאים 2 כוחות: כוח אחד שיושב על השטיח… וכוח אחד לשולחן. הכוח שעל השטיח לומד אוצר מילים ותשתית השפה דרך משחקים בשיטה מדורגת ונעימה (מעט הסברים בהמשך), והכוח שליד השולחן (שגם הוא מבלה הרבה על השטיח) לומד את יסודות הקריאה.
2 הכוחות נפגשים בתום 10- 20 מפגשים (מותנה בגיל הלומד וברמתו) לכיבוש היעד המבוצר! כל מה שלמד הילד על השטיח כעת הוא גם קורא בצורה עצמאית לחלוטין תוך יישום החוקים שלמד ולא מתוך ניחוש או ניסיון ותעייה. כאמור הכל נפתר במספר מועט של מפגשים. ואז יוצאים לדרך חדשה. קלה יותר ונכונה יותר. במכינת הקריאה נלמדים לא רק הצלילים של האותיות, אלא גם החוקים העוזרים לקרא ולכתוב. פתאום מתחילים להבין מה זו אות ניקוד, למה צלילי האותיות משתנים ובאילו תנאים, ומי משפיע על מי ולמה.
הלימוד לא נעשה כמו תוכי. יש לוגיקה וחוקיות בשפה ואותה אנחנו מלמדים. רוב המורים אינם מכירים את החוקים.עבורם זה מובן מאליו ואין להם מושג למה ילדים לא מצליחים לקרא.
לימוד האנגלית בבית הספר,וההתקדמות בלמידה מושתת ברובו על קריאה. אם ילד לא מצליח ללמוד לקרא , הוא מהר מאוד מאבד את הקשר עם הכיתה ועם חומר הלימוד , שם X גדול על אנגלית ולומד שהוא ואנגלית לעולם לא יהיו חברים טובים. אם לא היתה בעיית הקריאה, רוב המתקשים באנגלית- לא היו מתקשים.
הערה: לימוד הקריאה נעשה היום בתוכנה שהוציאה דניאלה. ילדי החוגים רוכשים את התוכנה במחיר מוזל , ולומדים אותה בשילוב עם החוג.
כשמגיע אלי תלמיד "בעייתי" עם פער גדול, אני לא מנסה אפילו להתמודד או להתחרות עם החומר של בית הספר. אומרת דניאלה.
בחוגים דניאלה מסרבת להתמודד עם חומר הלימוד של בית הספר. היא דוגלת בשיטה שלה ובטוחה כי ככה הילד יתחבר מחדש באופן חיובי לאנגלית. ומי שעדין לא התנסה בבית הספר , חזקה עליו שהחיבור דרך משחק יהיה תמיד חיבור חיובי.
ברגע שהילד יתחבר לאנגלית, ויאהב אותה, הוא ילמד טוב יותר, ויזכור את החומר בצורה טובה יותר. האנגלית היא אותה האנגלית ואין הבדלים מהותיים בין החומר של בית הספר ובין החומר שלי- אומרת דניאלה. אז אם יש להם איזה שהוא סיפור על החלל ויש שם אוצר מילים שקשור לחלל אז הם יצטרכו ללמד אותו בכוחות עצמם. אבל זה יהיה להם הרבה יותר קל מאשר קודם לכן, לפני שהתנסו בחוג. עכשיו יש רמת מוכנות גבוהה יותר ולכן הבנה וזיכרון טובים יותר.
בכלל דניאלה טוענת שאסור להצמיד לתלמיד מורה פרטי קבוע לכל החיים. הילדים האלה לומדים להיות תלותיים, לא יודעים לעבוד, לא יודעים להכין שיעורי בית. לא יודעים לחשוב. יש ילדים שלא מכינים שיעורים מבלי שיושבים לידם או בלי מורה פרטי. לא בבית ספרי אומרת דניאלה. אצלי כולם עצמאיים ( כן, גם בבית).אני מוכנה ללמד אותם וללוות אותם עד שהם מצמצמים פערים עם בית הספר, ואח"כ -הופ על הרגליים. אין שום סיבה בעולם שיהיה לו מורה פרטי כל התיכון. צריך למצוא איפה הבעיה, ולהתחיל משם. גם אם זה נמוך מאוד. כלומר אם התלמיד הוא בכיתה י' והוא מתקשה בקריאה, עוצרים הכל. ומתחילים מ-א. מקנים את היסודות ואז מצמצמים פערים. ובינתיים "פוס" מהחומר של ביתה הספר. אנחנו כבר נשיג אותם. אבל לא במקביל. זה יכול לקחת 3 חודשים, ואז לפי תפיסתה של דניאלה , 3 חודשים הילד לא משתתף פעיל בשיעורי האנגלית ומכין שיעורי בית שלה במהלך השיעור בבית הספר. 3 חודשים והכל מסתדר. ואז אפשר אולי אפילו לחשוב על לעלות הקבצה.
ניסיון מעולה של צמצום פערים יש בקייטנות הקיץ- קייטנה לימודית לאנגלית. בקייטנות האלה מצמצמים כולם פערים, גדולים כקטנים, וחוזרים לבית הספר ולמסגרת, עולים הקבצה או מצטרפים לעבודה שוטפת של הכיתה, והעבר - היה כלא היה.
