שיעורים פרטיים לילדים הם לא ממש חוויה לילד, ומורה פרטית היא לא משאת חייו של התלמיד. כדי לרענן ולשנות את הקונספט אנחנו מלמדים כמעט רק בקבוצות.
הקבוצה משמשת לתלמיד גם חוייה חברתית, קצת צחוקים וקצת חברויות חדשות, גם אתגר וגם תמיכה.
הקבוצות הן הומוגניות מבחינת הרמה אבל התלמידים לא תמיד באותו הגיל. לגדול יש אפשרות לשחק אותה גדול, ובגלל הייחודיות והשונות שבשיטה ובחומר, גם אם הגדול לא יודע כפי שהיה מצופה ממנו, זה לא מורגש והגדול לא מרגיש קטן או חלילה מבוזה.
הילדים מכיתות שונות ומבתי ספר שונים מוצאים בחוג מקום מיפגש ומקום להחלפת חוויות על בתי הספר השונים, המורים, המיבחנים וכו.
הרמה הנכונה לתלמיד נותנת לו הרגשה ותחושה טובה בלמידה, הוא לא מרגיש את הפיגור אם יש והוא חווה רק הצלחות. אם הוא לא ברמת הכיתה, עכשיו יש לו הזדמנות להיות עם עוד ילדים ברמה שלו מה שמוריד את הלחץ הפסיכולוגי ממנו.
השיטה אגב נותנת לתלמיד לחוות רק הצלחות וחוויות חיובית. מכאן הדרך ללמידה ולזיכרון ארוך הרבה יותר קלה ובמקום הכישלונות שהוא חווה עד כה משפרות ההצלחות הקטנות את תדמיתו . הכל כאמור לגבי התלמיד שמיתקשה ולא לגבי התלמיד המיצטיין ....שלא חווה כישלונות.
אנגלית, זו כמובן שפה והמטרה היא תיקשורת. בקבוצה יש הרבה יותר תיקשורת מאשר בשיעורים של 1:1 . במסגרת השיעור מעודד המנחה/מדריך את התלמידים לתקשר באנגלית או בעברית משולבת אנגלית.
הודות לחברה ולמישחקים עוברים השיעורים ממש מהר! בסוף השיעור שואלים התלמידים לא פעם-מה כבר ניגמר?
המישחקים מכונים על ידי דניאלה "מניפולציה"! התלמידים לא שמים לב בדרך כלל לתהליך הלמידה אלא למישחק. לא חשוב מה הגיל עדיין חשוב למישתתף לא להפסיד. תשומת הלב של התלמיד נתונה למישחק אבל בדרך אגב גם נילמד אוצר מילים החדש יחד עם התשתית כלומר הדקדוק כמו יחיד רבים מבנה מישפט וכו. בסוף המישחק עושים בדיקה וחזרה לגבי החומר הנילמד. וכולם מרוצים...התלמיד והמורה ...וגם אחר כך ההורה....
אין מה לאמר-מישחק עם מורה פרטי לעומת מישחק בקבוצה עם עוד 4 חברים....ברור שהחברים "לוקחים".
הסיפור של א' בן ה-10 מהחינוך המיוחד-כוחה של קבוצה ושל מיסגרת-מספרת דניאלה אביב
א' הוא סיפור על ילד שלא שיתף פעולה כלל עם המורים שלנו וגם לא אתי.
לקראת הקיץ רצתה אמא שלו מאוד שהוא יששתף בקייטנה. אני בלשון המעטה ממש לא התלהבתי. חששתי מחוסר שיתוף הפעולה שלו ומהשפעתו על הילדים האחרים.
האמא לעומת זאת סיפרה שהוא הישתתף כבר בקייטנת מחשבים. הוא אומנם לא הישתתף בפעילויות שלהם אבל לא הפריע ...ואפילו עזר בעריכת השולחן לארוחת הצהרים...!
חשבתי לי בלבי שבשביל לעזור בארוחה אני לא הולכת לדרוש 2,650 ש"ח! מי שמגיע לקייטנה חייב לנצל כל רגע וכל אפשרות ללמידה ! לא משלמים 2,650 בשביל לערוך שולחנות....אבל שתקתי ...
כדי לא לפגוע בכבודה של האמא, אמרתי-ננסה. אם ישתלב ויפיק משהו-יישאר ותשלמו. אם לא-הביתה!
בנתיים שיגיע לניסיון! ננסה!
א' הגיע לקייטנה ואני, שידעתי שאני ,שרופה" בעיניו, בחרתי לא להתערב ולא להתייחס בכלל.
היום הראשון עבר, ובבקרו של יום שני הגיע א' שמח וטוב לבב. וכך עבר לו היום השני והשלישי.
א' (לא לשכוח שהוא מהחינוך המיוחד) הישתתף בכל הפעילויות! למד בקבוצה של 4 וקיבל על עצמו את כל המטלות. אני לעומת זאת הרגשתי שהפסדתי בקרב מולו....והיה קרב....אבל בקבוצה ובמסגרת של הקייטנה כולה הוא פשוט הפתיע ושיתף פעולה בצורה מדהימה. הוא נהנה , למד, התקדם ככל תלמיד ומבחינתי הוא לא היה שייך לחינוך המיוחד. למעט מספר היתקלויות בבריכה הוא היה 10!
אבל אני בטוחה, שאם אחזור ללמד אותו במסגרת של 1:1 , שוב לא יצא מזה כלום! האמא תכעס ותתאכזב אבל אני לא רואה עצמי חוזרת! ואם פעם חששתי לשלב אותו בקבוצה, אני יודעת שרק זו הדרך!
ובקייץ קייטנות אנגלית לימודיות- כל מה שיש בחוגים בעטיפה כייפית ומרוכזת !
